אמזון אהובתי

השבוע דיברתי עם אחותי בענייני מתנות וימי הולדת. אמא שלי חוגגת יום הולדת משמעותי השנה ורצינו לציין את זה בחגיגה מיוחדת.

העניין הוא שבעוד שאנחנו מדמיינות חגיגה גדולה, היא ממש לא מעוניינת ב"רעש וצלצולים" ומיד שוב הטילה ווטו על הנושא.

אני ואחותי ניסינו להבין -למה אמא שלי לא מוכנה להשתנות?

אחרי שניתקנו את השיחה חשבתי למה אנשים מסרבים לשנות? למעשה, ליתר דיוק, חשבתי למה ילדים ובעלים לא מסכימים לשנות תפיסות? (בגלל שינויים ולמה זה כל כך קשה כבר דיברנו כאן).

מה כל כך קשה בשינוי תפיסה?

אז ...הזכרתי לעצמי ש"מי שגר בבית זכוכית שלא יזרוק אבנים על בית השכן" וחשבתי על למה לי כל כך חשוב לשנות תפיסה. והאמת, קשה לי, מאוד. ובאופן פרדוקסלי, קשה לי לשנות תפיסה דווקא בדברים הקטנים יותר והיומיומיים שבהן לכאורה השינוי לא אמור להיות כך כך גדול.

ה-דוגמה שעלתה בראשי היא @אמזון אהובתי. נניח שמישהי מסוימת חושבת שאמזון היא הפלא השביעי, ה-דבר הטוב עלי אדמות שקרה לה! הנפש התאומה שתמיד שם להקשיב לה עם פרסומות מוכוונות אישית. אותה מישהי יודעת שקניות באינטרנט בשעת לילה מאוחרת אינו הרגל בריא אבל התפיסה... הו התפיסה, עומדת בינה לבין שקיות זיפלוק הנכספות.

מסתבר שבניגוד לדעה הרווחת , תפיסות אי אפשר לשבור ע"י עימות עם עובדות או מציאות. להיפך, לרוב עימות עם מציאות דווקא יגרום לאישוש התפיסה ולתוצאה ההפוכה מזו שקיווינו להשיג. בגדול, המציאות עצמה אינה משתנה , מה שמשתנה היא הפרשנות שלנו למציאות. דרך אגב, זו בדיוק הסיבה שאין טעם בהסבר רציונלי או בחישוב של כמות שקיות זיפלוק לאדם (כי כמו היקום והטיפשות גם קניות באינטרנט הן אינסופיות).

שינוי תפיסה מצריך למעשה שני אלמנטים: קריאת תגר על תפיסה קיימת מחד (שאת זה אני חושבת שרובנו עושים באופן טבעי, כי לרוב אנחנו קוראים תגר על תפיסות שונות משלנו) ומתן תפיסה חלופית מאידך. מתן התפיסה החלופית הוא החלק הקשה כי על מנת לאפשר מעבר לתפיסה חלופית חייבים לאפשר "רשת ביטחון". רק לאחר שיש לי רשת כזו אני יכולה למעשה לשחרר (נניח לא להפרד לגמרי מ @אמזון אהובתי אבל לדלל מינונים) ולהתקדם לתפיסה החדשה (קניות עושים בהכרה ולא ב 04:00 בבוקר).

ההתקדמות לתפיסה החדשה חייבת להיות איטית, הדרגתית ורגישה כי אפילו בדברים שנראים לנו קטנים מאוד יש "היאחזות" ובאופן אינסטינקטיבי נרצה להמנע מכך.

-

אז איך זה קשור לאג'ייל? 

בעיני זו בדיוק המהות של אג'ייל... מהפכה ושבירת פרדיגמות. ממש כך. היופי הוא שאם זה נעשה נכון - עם המון רגישות והבנה ותמיד על ידי הצגת חלופה - אחרי תקופה, אתה כבר לא מבין איך עשית פעם משהו אחר.

 

"מבט חטוף אל עצמי ודי

רק לא להסתכל.

מה שבפנים כבר בפנים מדי

קוראים לזה הרגל"

 

אמיר דדון, לבחור נכון